על טיפולי פוריות ותרומת ביציות

מהן האופציות להריון לסובלות מאי פריון

לנשים הסובלות מאי פריון ומעוניינות להרות, יש כמה אפשרויות טיפוליות: גירוי שחלתי מבוקר והזרעה תוך רחמית, הפריה חוץ גופית וקבלת תרומת ביצית. התפיסה שלפיה מחזור סדיר מבטיח סיכויי פריון גבוהים, נפוצה בין רופאים ונשים, אבל היא שגויה. בדרך כלל, כבר אצל נשים בנות 35 יש ירידה ברזרבה השחלתית וצמצום משמעותי בעתודת הזקיקים, אף שהמחזור החודשי שלהן סדיר. מגיל 35-38 מתרחשים בשחלה שינויים, וביניהם קיצור מחזור הווסת וירידה הדרגתית ברמות ההורמונים שמיוצרים על ידי הזקיקים.

תרומת ביציות בעולם

בארצות הברית ובאירופה מעוגן תהליך תרומת הביציות בחוק. בישראל החוק מותיר לקבל תרומת ביציות רק מאישה העוברת בעצמה טיפולי הפריה והמשמעות היא שכיום אין לנשים מוטיבציה לתרום ביציות. נשים הזקוקות לתרומת ביצית כדי להרות עקב פגמים גנטיים או חוסר יכולת לבייץ נאלצות לנסוע לחו"ל ולבצע את התהליך שם ללא פיקוח, בעלויות גבוהות ובחוסר נוחות.

החוק לתרומת ביצית בארץ

יוזמת החוק באה מההסתדרות הרפואית ביחד עם האגודה הישראלית לחקר הפוריות וזאת בכדי לאפשר את ביצוע התהליך בארץ, תוך הבטחת בריאותן וביטחונן של התורמות. המחשבה שמאחורי היוזמה היא שברגע שהנושא יהיה תחת פיקוח, יותר נשים יסכימו לתרום ביציות, תמורת פיצוי כספי.

שאיבת ביציות היא תהליך מורכב. הסיכונים בו נובעים הן מהטיפול ההורמונאלי המעורר ביוץ, והן מתהליך שאיבת הביציות עצמו. התהליך כולל זריקות יומיומיות של הורמונים שמגרים את השחלות לפתח יותר מביצית אחת, מעקב אחר השחלות בבדיקות דם ותהליך שאיבת ביציות, המתבצע בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית. העדר הגנה לנשים התורמות והיעדר הרתעה לרופאים העוסקים בהליך זה צורמות באופן מיוחד.

עמותת "אשה לאשה" פרסמה לאחרונה נייר עמדה בו היא מבקשת להכניס להצעת החוק מספר תקנות וביניהן בקשה כי יוגדר בבירור שמטרת הצעת החוק היא, בין השאר, להגן על נשים התורמות ביציות מפני ניצול ומפני סיכונים רפואיים. עוד מציעה העמותה להגביל את מספר הביציות שמותר לשאוב מתורמות-מתנדבות לעשר, המספר המקובל בשאיבת ביציות בעולם, ולהטיל מגבלות ברורות על עוצמת הגירוי השחלתי, המבוצע בתורמות, תוך קביעת מינון הורמונאלי מקסימאלי, הנמוך בצורה משמעותית מזה הניתן לנשים הסובלות מבעיות פריון.