מהו טיפול הפריה חוץ גופית? מה חשוב לדעת על פריון האישה והגבר? אילו שלבים יש בטיפול הפריה חוץ גופית?
תהליך הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF), הידוע גם בשמות "הפריה מלאכותית" ו"הפריית מבחנה", הוא מטיפולי הפריון השכיחים ביותר כיום, ומבוצע בהצלחה רבה בישראל מתחילת שנות ה-80.
החל משנת 2014 יש עלייה משמעותית בטיפולי הפריית מבחנה, וכן במספר התינוקות הנולדים בתהליכי ההפריה המלאכותית.
מדובר בנתונים מרשימים המחמיאים מאוד לרפואת הפריון הישראלית הגדלה, מתפתחת ומהווה דוגמא ומופת לעולם הרפואה. כיצד מתבצע התהליך, מי זכאי לו ומה חשוב לדעת? כל הפרטים לפניכם
פעולה זו אינה כרוכה בהרדמה, ודומה באופייה לפעולה של ההזרעה. במידה ומתברר שהרזרבה השחלתית של האישה אינה מאפשרת השגת הריון עם ביציות משלה, עומדת בפניה האפשרות של הריון מתרומת ביצית, הנשאבת מרחמה של אישה צעירה יותר.
1. גירוי שחלות, לטובת ביוץ יתר וייצור מוגבר של זקיקים.
2. מניעת ביוץ מוקדם שאינו מבוקר, במסגרת דיכוי הורמונאלי.
3. שאיבת הביציות מן האישה.
4. ביצוע הליך ההפריה במעבדה.
5. החזרת העוברים לרחם האישה.
בשלב זה גורמים לייצור מוגבר של זקיקים ובתוכם ביציות, וזאת על מנת להגיע למספר גבוה של ביציות בשלות. לצורך כך גורמים לגירוי השחלות – בדרך כלל על ידי תרופות המותאמות לכל אשה באופן אישי – על מנת שהן תייצרנה כמות גבוהה של זקיקים אשר בתוכם תבשלנה ביציות, מעבר לכמות השגרתית.תרופות אלה תגברנה את ייצור הזקיקים ובתוכם הביציות מעבר לתהליך ביוץ רגיל שאז תשתחרר בדרך כלל רק ביצית אחת, בכך שונה תהליך הפריה חוץ גופית מתהליך התעברות רגילה.
תרופות אלה כוללות: תרופות על בסיס הורמון LH ו- FSH, אשר הם מגרים את השחלות לייצר זקיקים בכמות מוגברת. אלו ניתנות בצורת הזרקה עצמית על ידי האישה עצמה.
לקראת המשך תהליך ההפרייה החוץ גופית ניתנת תרופה על בסיס גונדוטרופין כוריוני אנושי (הורמון HCG), אשר תפקידה לעזור בהבשלה של הביציות לקראת השאיבה שעומדת להתבצע.
במהלך תהליך הפריה חוץ גופית, עלול להתרחש מצב בו הביצית תשתחרר בטרם העת, לפני שהגיע זמן הבשלתה המלאה, וכשעדיין לא בוצעה השאיבה. מצב כזה עלול לגרום לאובדן כל התהליך, ואי יכולת להשתמש בביציות לצורך תהליך הפריה חוץ גופית. כדי למנוע מצב זה, ניתנות לאשה תרופות נוספות המעכבות את הביוץ המוקדם, כך מבטיחים שהביציות עדיין לא משתחררות וממתינות לשאיבה במקומן.
בשלב השני, כאשר הביציות מוכנות, שואבים אותן מן הגוף. הפעולה נעשית בהרדמה מלאה, ובשאיבה דרך הנרתיק כך שאין צלקת בעקבותיה. אחרי השאיבה מפגישים בין תאי הזרע של בן הזוג לביציות שנשאבו וממתינים להתפתחות תקינה של העוברים בתנאי מעבדה. לאחר מעקב מוחזרת הביצית המופרת (קרי העובר) אל רחם האישה בתקווה שהוא ייקלט בהצלחה ויתפתח להריון תקין.
תהליך הפריה חוץ גופית הוא ארוך ומורכב, אך טומן בחובו סיכויים טובים להצלחה מרבית!
ד"ר משה רויבורט הינו מומחה בביצוע תהליך הפריה חוץ גופית ובעל ניסיון רב בטיפולי פוריות. פנו אל מרפאתנו להתייעצות.
החזרת עוברים מוקפאים נעשית כאשר טיפול פוריות לא צלח ומתחיל מחזור נוסף של טיפול פוריות. או אז משתמשים בעוברים המוקפאים שנשמרו ובהנחה…
הצורך בהקפאת ביציות יכול נבוע מסיבות שונות, חלקן בריאותיות וחלקן נובע מאורח חיינו. איך משמרים את התקופה בה הביציות עדיין מצוינות להריון ולא…
תהליך רגיל של הפריה חוץ גופית כולל מתן של הורמונים רבים לאישה במהלך הטיפול וזאת על מנת לגרות את השחלות לייצר ביציות ולתזמן את מועד הביוץ…
הפריית מבחנה (הנקראת גם IVF) היא סוג אחד של טיפולי פוריות אשר בבסיסה עומד חיקוי המהלך הטבעי של כל הריון תקין. היות והמהלך לא הצליח…
עתודת הביציות שאיתן נולדת האשה ובה היא תעשה שימוש במהלך חייה נקראת רזרבה שחלתית. בניגוד לתאי הזרע של הגבר, הרזרבה…
שראל נחשבת לחלוצה עולמית בתחום הפריות המבחנה ומתפקדת כאבן שואבת עבור מומחים בתחום. כבר בשנת 1982 בוצעה בישראל…
כשמדברים על פריון האישה יש מספר פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון: שיא הפריון מתרחש סביב גיל ה-20 ויורד בהדרגה החל משנות ה – 30 לחיי האישה.
החל מגיל מגיל 35 יורדת רמת הפוריות באופן דרמטי והחל מגיל 40 הסיכוי להיכנס להריון באופן טבעי באמצעות יחסי מין כבר יורדים לאחוזים בודדים – זאת הסיבה שהחל מגיל 35 יותר ויותר נשים נזקקות לבצע טיפולי פוריות.
סיכוייה של אישה בגיל 44 – 43 להביא ילד לעולם ללא טיפולי פוריות נעים סביב 2-3 אחוזים בלבד. זו גם הסיבה לכך שקופות החולים אינן מאפשרות לנשים לעבור טיפולי פריון אחרי גיל 45 וטיפולים בין גיל 44-45 דורשים בדרך כלל אישור מיוחד.
בנוסף לכך שבגיל 40 הסיכויים להריון תקין נמוכים מאד עקב רמת הפריון נמוכה, נשים שמצליחות להיכנס להריון (גם באמצעות טיפולים) חייבות לשמור עליו, עקב שכיחות ההפלות וההריונות הלא תקינים בגיל הזה.
הסיבות לאי פריון גברי הן רבות ומגוונות: איכות זרע נמוכה ללא קשר לגיל, אשך טמיר ופגיעה ביכולת לייצר זרע, מחלת עבר כדוגמת חזרת, וריקוצלה – דליות בכלי הדם באשכים, חבלה באשכים, זיהומים שונים במערכת הרבייה, חסימה בצינורות המובילים את הזרע מהאשכים ועוד ועוד…